פסק-דין בתיק ת"ק 21334-06-13

הרקע לתביעה :

1.                  עניינה של התביעה שלפניי בעסקה שבמסגרתה רכש התובע, שהוא פחח ועובד במוסך, רכב מסוג אופל וקטרה שמספר רישויו 17-149-66 (להלן - " הרכב"), לאחר שהרכב היה מעורב בתאונת דרכים. התביעה עומדת על סכום של 32,700 ש"ח.

2.                  התובע טען בכתב תביעתו, כי הנתבע שהוא קרוב משפחתו, הינו סוחר מכוניות. לטענתו, ביום 4.2.13 פנה אליו הנתבע והציע לו לרכוש את הרכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים. התובע טען, כי הנתבע ציין בעת שפנה אליו, כי הרכב תקין וכשיר לנסיעה. בהמשך לכך נערכה עסקת מכר, במסגרתה שילם התובע לנתבע סכום של 2,500 ש"ח במזומן וכן שילם לו בנוסף 200 ש"ח עבור העברת הבעלות ברכב. בהתאם לכך הועברה הבעלות ברכב.

3.                  עוד טען התובע, כי על סמך הצהרתו של הנתבע ולאור ההיכרות המוקדמת בין השנים, ערך תיקונים בפח של הרכב בעלות של 2,800 ש"ח, לא כולל מע"מ. התיקונים, כך לפי טענתו, נמשכו ארבעה ימים.

4.                  לטענת התובע, לאחר תיקון הפחחות, ניסה התובע להתניע את הרכב, אולם הדבר לא עלה בידו. כמו כן הזמין חשמלאי רכב, ובנוכחות הנתבע, ניסה החשמלאי להניע את הרכב, אולם הלה קבע, כי "המנוע תפוס" ולא ניתן להניעו.

5.                  התובע הוסיף וטען, כי  הנתבע הנחה אותו לבטל את רישיון הרכב על מנת לקבל חזרה את החלק היחסי מאגרת הרישוי. התובע אכן ביטל את רישיון הרכב וקיבל החזר עבור החלק היחסי של אגרת הרישוי בסכום של 770 ש"ח. לטענת התובע, הנתבע התחייב, כי ישלם לתובע את עלות הרכב, בניכוי ההחזר עבור אגרת הרישוי, וכן יפצה אותו בעלות תיקון הרכב.

6.                  לכתב התביעה צירף התובע עותק של רשיון הרכב שהיה בתוקף עד ליום 4.2.13, המועד שבו הועברה הבעלות. לפי רשיון הרכב, מר סובולב איגור, היה בעליו הקודם של הרכב (להלן - " מר סובולב").  

7.                  לפי כתב התביעה, הוצאותיו של התובע בגין עסקת המכר עומדות על סכום של 5,976 ש"ח, נכון ליום 11.2.13. בית המשפט התבקש לחייב את הנתבע בתשלום מלוא הוצאות התובע, בתוספת פיצוי בגין צער, עוגמת נפש והוצאות מיוחדות וכן בתשלום שכר טרחה. 

8.                  בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 15.1.14  ציין התובע, כי בעת העברת הבעלות ברכב, שאל את בעליו הקודם של הרכב, מר סובולב בדבר מצב הרכב והלה ענה לו כי מצבו "100%". התובע הוסיף, כי ביקש לזמן לדיון מר סובולב, על מנת שיעיד במשפט, אולם הלה לא התייצב. בנוסף ציין כי לא הוסיף אותו כנתבע, וזאת משום שלטענתו "לא עשה עמו עסק" וכלל אינו מכיר אותו.

9.                  עוד ציין, כי הנתבע נוהג להחנות רכבים מחוץ למוסך וזאת כחלק מעסקיו בתיווך למכירת רכבים. כראיה לכך הגיש בדיון תמונות של רכבים, שעל חלק מהם, כך לטענתו, מופיע שלט עם מספר הטלפון של הנתבע ( מוצגים ת/2א - ת/2יח). 

10.              הנתבע טען בכתב הגנתו, כי הינו נהג גרר וכי אינו סוחר מכוניות וכי כל תפקידו בעסקת הרכב התמצה בתיווך בין התובע לבין הבעלים של הרכב.

11.              לטענת הנתבע, לא ידע דבר על כשירותו של הרכב ולא אמר לתובע דבר בעניין זה. בנוסף, התובע, שהוא פחח מקצועי, ידע כי הרכב היה מעורב בתאונה קשה והיה באחריותו לברר את מצב הרכב לפני רכישתו. עוד טען הנתבע, כי בנסיבות אלה אין הוא אחראי לתקינות הרכב.

12.              עוד טען הנתבע, כי התובע לא שילם לו 2,500 ש"ח בגין עלות הרכב, אלא שילם סכום זה למר סובולב.

13.              הנתבע טען לאור האמור, כי לא היה צד להסכם המכר ולא סיפק כל שירותים לתובע ומכאן, כי אין כל יריבות בינו לבין התובע.

14.              בנוסף טען הנתבע, כי התובע כלל לא הוכיח את נזקיו ומכל מקום הפריז בהערכת הנזקים שנגרמו לו, אם נגרמו.

15.              בדיון שהתקיים בבית המשפט הוסיף הנתבע וציין, כי במוסך שבו עובד התובע כפחח יש גם תיקוני מכונאות וכי גרר את הרכב למוסך לצורך תיקונו. כן ציין, כי התובע הוא שהתעניין ברכישת הרכב וביקש ממנו לתווך בינו לבין הבעלים הקודם של הרכב.

16.              עוד ציין בדיון, כי הצטרף לתובע ולמר סובולב בעת שהלכו לדואר לשם העברת הבעלות וכי באותו מועד שאל התובע את מר סובולב בדבר מצבו של הרכב ונענה כי הרכב תקין. עוד הוסיף, כי לאחר תיקון הרכב משהתברר כי הרכב אינו תקין וכשיר לנסיעה, הגיע למוסך לבקשת התובע, התקשר למר סובולב וביקשו להשיב את הכסף לתובע, אולם הלה ניתק את הטלפון.

17.              במהלך הדיון, הכחיש תחילה הנתבע, כי הוא מחנה רכבים בסמוך למוסך שבו עובד התובע. אולם, משהוצג לו מספר הטלפון המופיע על שלט התלוי על חלק מהרכבים שצילם התובע ( מוצגים ת/2א - ת/2יח ), הודה כי מדובר במספר שלו וטען כי מדובר ברכב שמכר עבור חבר.

דיון והכרעה: